תשובות רבי עקיבא איגר · חלק ר״ו סימן ז׳

ומ"ש מעכ"ת ני' על דברי, דרש"י יבמות (דף מ"ט) כתב רק לאביי אבל הברייתא אינה סוברת כך, וכל הפוסקים ס"ל כהברייתא. במחכ"ת אינו כן, דלשיטת רש"י כיון דאביי פליג אברייתא פשיטא דקיי"ל כדברי אמורא דפליג אברייתא ודחוה מהלכה, וגם מה"ת נימא דאמורא פליג אברייתא בענין הסברא אם הולד ממזר, א"ו בהיפוך דהברייתא ס"ל דקדושין תופסין ביבמה לשוק, מש"ה ס"ל דהולד כשר, ובזה יש כח להאמוראים לחלוק, דיש לרב תנא דמסייע ממתני' דקדושין לאחר שיחלוץ לך יבמיך כמסקנת סוגיא דיבמות (דף צ"ב) דרע"ק ס"ל דאדם מקנה דבר שלב"ל, א"כ מתני' זו דלא כרע"ק, ואפ"ה ס"ל דאין קדושין תופסין מדמחשיב ליה לדבר שלב"ל, ושמואל מספקא ליה אם הלכה כברייתא או כמתני' הנ"ל, או דמספקא ליה אם גם מתני' מצי סבר דקדושין תופסין וההיא דקדושין אתיא כרע"ק דבכל ח"ל אין ק"ת, אבל שיהיה אביי חולק בזה על הברייתא אם אפילו היכא דאין קדושין תופסין ס"ל להברייתא דהולד כשר, ואיהו סבר דממזר, זהו בודאי אינו, ומפורש כן להדיא ברש"י יבמות (דף מ"ט) דהברייתא סברה קדושין תופסין, וא"כ לדידן הולד ספק ממזר, ונכונים דברי, ידידו עקיבא במ"ו הרב רבי משה בשולי המכתב ובההיא ענינא תמוה לי ביבמות (דף צ"ה ע"ב) דלמא אדר' אמי קאמר. ותמוה לי, הא מ"מ כיון דת"ק ס"ל דבע"א דפיכל אגיסו ואשתו שריא ע"כ ס"ל דלא בעי' גט, ול"ח שיאמרו שמתה אשתו וקידש אחותה. ואעפ"כ אסורה על גיסו, וע"כ משום דהוי כזינתה במזיד, א"כ מנ"ל להמציא פלוגתא חדשה דר"י פליג על יסוד זה דהוי כזינתה הא י"ל דר"י הוסיף דאפילו גט צריכה מחשש שיאמרו מתה אשתו וקידש אחותה, וממילא אשתו אסורה, אבל עדיין יש לומר דסבירא ליה האיסור ג"כ משום דהוי כזינתה. ואף יבמה אסורה וצ"ע: