תשובות רבי עקיבא איגר · חלק ר״ד סימן ח׳

[ואודיע לחתני נ"י מה שהערותי בסוגיא זו דאמר"י אלא א"ר ראוי ליטול ואין לו, ועי' בחידושי הרשב"א דבדרך דיחוי קאמר אבל באמת יש לו קדושין, ולענ"ד הא לרבא אף אם קידש חצי שפחה וחצי ב"ח מקודשת דלא שייר בקנין, מ"מ חצי עבד וחצי בן חורין שקידש אשה לא תהא מקודשת לרבא לשיטתיה דס"ל קידושין (דף נ"א) דבקידש ב' אחיות כאחת או אחת מכם מקודשת לי, דאינה מקודשת דקדושין שאין מסורין לביאה לא הוו קידושין, ובתוס' שם הא דקדושין תופסין בחייבי לאוין אף דאין מסורין לביאה, דהקדושין לא גרמו לאיסור ביאה, דבלא הקדושין ג"כ האיסור דח"ל, אבל באחיות דע"י הקדושין בא האיסור ביאה זה מקרי קדושין שאין מסורין לביאה, והנה בפשוטו נראה דסתמא אמר באחיות א"מ, אף דהאחיות המה ממזרות דמ"מ ע"י הקדושין ניתוסף איסור ביאה מדין אחות אשתו ומקרי קדושין שאין מסורין לביאה, דהקדושין גרמו איסור חדש על הביאה, ואף אם ליכא עוד אחיות, דא"א לומר איסור אחות אשתו חל על איסור ממזרות דליכא כולל, ועי' ביבמות (דף ל"ב ע"ב תוס' ד"ה איסור) מ"מ איסור אחות אשתו איכא אלא דאינו חייב תרתי, וכדאמרינן יבמות (דף ל"ג ע"ב) נ"מ לקוברו בין רשעים גמורים, וא"כ לרבא לשיטתיה בחצי עבד וחצי ב"ח שקידש אשה הוי קדושין שאין מסורין לביאה, דע"י הקדושין נאסר הביאה דאתי צד עבדות ומשתמש בא"א ואף דמקודם הי' ג"כ אסור, דאתי צד עבדות ומשתמש בב"ח, מ"מ הא קדושין גרמו תוס' איסור בביאה משום אשת איש, והוי אפילו איסור מוסיף לכ"ע]: