תשובות רבי עקיבא איגר · חלק ר׳ סימן ג׳

ואף דלכאורה יפה דיבר, מ"מ אינו מספיק ליישב קושיית הריטב"א, דהא קושיית תוס' הנ"ל ע"כ רק ללישנא ב' דכתובות (דף י"ב ע"ב) דטעמא דר"ג דהוי ברי וחזקה, א"כ נאמנת לומר מוכת עץ אני תחתיך והוי מגו, אבל ללישנא קמא דהטעם דהוי מגו, ובמתני' דמוכ"ע אני הוי מגו אני תחתיך וממילא בטוענת מוכ"ע אני תחתיך אינה נאמנת (וכ"כ להדיא בב"ש סי' ס"ח ס"ק כ"ב) והא דהוי מגו היינו דבאמת לא הוי מגו גמור, כיון אני תחתיך ג"כ לא היתה נאמנת אלא דהוי מגו כל דהו. דתחתיך היא טענה מעולה, דלגבי משארסתני נאנסתי הוי מעולה, דלא מפסל' מכהונה ולגבי מוכ"ע אני מעיקרא. הוי טענה מעולה לתבוע מאתים. ובצירוף ברי ושמא מהני הך מגו גרוע. כך הוא היסוד שם. וא"כ ממילא ליתא לקושיית התוס'. דבטוענת בתולה שלימה. דהוי ג"כ טענה מעולה ביותר לא הוי מגו דמוכ"ע אני תחתיך. כיון דגם בזה לא היתה נאמנת וע"כ דקושיית תוס' רק לאידך לישנא לטעמא דחזקה, והוא ברור. [ובאמת היה ק"ל דאחרי שתירצו דהוי מגו במקום חזקה הקשו דהוא איבעיא בב"ב אי אמרינן מגו במקום חזקה. ומה הקשו דילמא האיבעי' כך. אם אמרינן כלישנא דחזקה. ומוכח דלא אמרינן מגו במקום חזקה. או כלישנא קמא ולא הוי מגו. וצ"ל דקושייתם, דהא לר"י דאמר טענתייהו במתני' דמוכ"ע אני במאתים ומנה, וכיון דהיא תובעת ר' ליכא מגו. ומוכח לדידיה לטעמא דחזקה. וכמ"ש תוס' (דף י"ב ע"ב ד"ה אלא) וא"כ לר"י נפשוט האיבעיא. דהא הך דינא דפ"פ דנאמן להפסידה דאמר שמואל משמי' דראב"ש אמרו דהוי תנא. ויקשה לר"י הא הוי מגו. ויהיה נפשט לר"י דמגו במ"ח לא אמרינן] וא"כ עדיין נשאר קושיית הריטב"א דללישנא קמא דהטעם דהוי מגו, ובאמת מוכ"ע אני תחתיך אינה נאמנת. יקשה דלמאי צריך לטעמא דחזקה דא"א טורח בסעודה ומפסידה, הא הוי ברי וברי ומגו הא ליכא: