בשולי המכתב גם יש לעיין בסוגיא דבב"ק (דף ל"ג ע"ב) מכרו מכור לרדיא נימא דמכור לגמרי ולא יטלו ממנו הב"ד לסוקלו דע"י המכירה פקע דין מיתה ממנו דהא בעי תשלומין והעמדה בדין בשוה בחד בעלים. אולם דעת הרבה פוסקים דבעי' רק שיהיה לו בעלים לאפוקי הפקיר או הקדיש, ולדעת רש"י דמשמע דבעי בעלים ראשונים י"ל דס"ל כהפוסקים דלרבנן דר"י אף בנזקין לא בעי מיתה והעמדה בדין כאחת. ואולם עדיין קשה לי. במה דאיתא התם הקדישו מוקדש משום דר"א הא כיון דהקדישו פקע חיובו לגמרי. דהוי נגח ואחר כך הקדיש. ואמאי מצי טריף מהקדש. וצלע"ג:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קצ״ו סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.