מה שהקשה מעכ"ת בסנהדרין (דף ע"ט ע"ב) רבנן סברי אין גומרין דינו של שור אלא בפניו וכו' הא זה הטעם צריך ג"כ לר"י. דאמאי כונסים לכיפה ולא גומרין דינו ויסקלו כולם. ע"כ משום דאין גומרין דינו אלא בפניו, ואם כן הו"ל להגמרא לומר וקסברי רבנן, ור"י גם אנחנו עמדנו בזה. ואף דהוי רק דרך דקדוק חזק ראיתי ליישב ברחבה. והיינו דלר"י לשיטתיה ל"צ לטעם זה דאין גומרין דינו אלא בפניו, למה דסבר ר"י בב"ק (דף מ"ד) אפילו נגח ואח"כ הפקיר פטור דבעי שיהא שעת מיתה והעמדת דין וגמ"ד בשוה, וכיון דזה השור נתערב בשורים שנגמר דינם ממילא כולם אסורים בהנאה ונעשה ממילא הפקר. כדאיתא בכריתות (דף כ"ד) ואם כן ממילא א"א לגמור דינו. דהוי כמו נגח ואחר כך הפקיר. ונכון בעזה"י:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קצ״ו סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.