תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קצ״ה סימן ז׳

ובלא"ה מוכח סברא זו, דאל"כ בלאו קושיית תוס' מתמידים דר"ה, יקשה לר"מ למ"ל קרא שנתו הא מקרא דיהיה מוכח דאפשר שיכלה שנה בין שחיטה לזריקה, א"כ הכל מוכח מזה, דתליא במעל"ע, וגם דאזלינן בתר שנה דידיה. דאלו לשנה דעולם לא משכחת ענין מעל"ע. דתמיד בכניסת ליל ר"ה מתחיל שנה אחרת. בשלמא לרבנן דר"מ משכחת בנולד תוך ל' יום דכלתה לו שנה סוף יב"ח מיום הלידה ומשכחת בזה מעל"ע אבל לר"מ קשיא, אע"כ כנ"ל דהיינו מוקמינן באמת קרא דיהיה על תמים, וכן מצאתי שכתב להדיא בטורי אבן פ"ק דר"ה (דף ט' ע"א) פחות מל' יום עיי"ש ואולם מ"מ לר"א וכדקיי"ל דל' יום בשנה חשוב שנה, א"כ לא מוכח מתמידים דר"ה, ואצטריך שנתו לגופו למעט שנת עולם. א"כ מנ"ל לדינא דבעינן מעל"ע, וצ"ל דאנן אמרינן דמסתמא יהיה קאי אדסמיך ליה בן שנה ומזה עצמו דבעינן מעל"ע דדוחק לומר דקאי על תמים, אבל לר"מ אי אפשר לומר כן. דא"כ אייתר שנתו וכנ"ל. אע"כ דר"מ סבירא ליה דאין ללמוד מידי מקרא דיהיה,. דיש לומר דקאי אתמים ואצטריך שנתו לאורויי דבעי מעל"ע. ובזה פליגי ר"מ ור"א ודוק. אמנם לפי"ז יקשה לשיטת הרמב"ם (פ"ט מהל' מע"ש) דהיכא דאזלינן בתר שנת עולם כגון לערלה. אם נטע תוך ל' יום לפני ר"ה. כיון דלא עלתה שנה בתשרי לא כלתה שנתו עד ר"ה של שנה שנייה ונמשך שנתו יותר מיב"ח. דלעולם נמשך השנה עד ר"ה א"כ גם לדידן אם איתא דאמרינן דבודאי יהיה קאי על בן שנה. ולמידים מיניה דמשכחת דכלתה השנה בין שחיטה לזריקה, יקשה דשנתו אייתר. ואם איתא דמתחיל השנה תמיד מר"ה לא משכח דיכלה שנה בין שחיטה לזריקה. יהיה מוכח דיהיה קאי על תמימה, א"כ יקשה בהיפוך דלדידן מנ"ל דבעינן מעל"ע הא שנתו אצטריך לגופו דלא אזלינן בתר שנת עולם. דהא מתמידים בר"ה ליכא ראיה לדידן, דמשכחת בנולד תוך ל' יום קודם ר"ה וכיון דליכא רק חד מיעוטא. מנ"ל דבעינן מעל"ע דהרי בבע"ח בעי' ב' קראי. והכא דליכא רק חד קרא מנ"ל דבעי' מעת לעת. דלמא לא תליא מעת לעת ובאמת אי אפשר שיכלה השנה בין שחיטה לזריקה, ויהיה מוכח דיהיה קאי על תמים וצ"ע ממני חותנו ידידו דו"ש.