תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קצ״ד סימן ט״ז

ועפ"י דברים אלו רואה אני שמה שחידש אבא מארי ני' מדעתו הגדולה וסברא דנפשי' דכהן שקידש גרושה הוא והיא עוברים מלבד לאו דלא יקח על לאו דלפ"ע תורת אמת הוא בפיו, דאל"כ לא היו מקשים התוס' מידי דנימא דהשליח בר חיובא מטעם לאו דלפ"ע, מה בכך הא עבירה זו היא רק לגבי שליח ולא שייך בי' אשלד"ע עכ"ל בני הגנ"י השבתי לו מ"ש בני הגני' על קושייתי בסתירת דברי התוס' פ"ג דבב"מ (דף י') מתוקים מדבש, אף דאפשר לפקפק בראייתו מקושיית תוס' גיטין שהביא דהיכא דאין המשלח עובר לית ביה משום אשלד"ע (וגם אנכי אמרתי כן בכוונת התוס') דמ"מ יש לחלק דהתם מעשה דהמשלח אינה מענין מעשה עבירה של שליח, דלהזוכה אין ענין עבירה רק להמזכה, אבל בנ"ד זה דהעבירה היא לפ"ע דהקפה ולזה עצמו השליחות, ואם המשלח עושה כן להקיף מה שהוא עושה ע"י שלוחו היה ג"כ עובר על לפ"ע, אלא דעתה כיון דהשליח היה עושה כן בלי ציוי שלו, לית בזה משום לפ"ע, מ"מ הענין הזה שבמעשה שליחות דהיינו ההקפה הוא מהמשלח, ושאני בהאי דגיטין שהעבירה היא מה שליקט בשביל העני, דאם המשלח העני עושה זו הזכייה לעצמו אינו עובר כלום]: