ומ"מ י"ל דלא אשתמט ליה להמהרש"א דברי המאור במקומו אלא דקושייתו לתוס' דהקשו לעיל דהו"מ לאשכוחי דידע לה לשבת בעשה. הרי דלא ניחא להו בתירוצו דהמאור. דלתירוצו גם קושייתם ליתא. דיש לומר דסבירא ליה דזהו מלתא דפשיטא דלא בעי שגגת עשה דלא כתיב בקרא בשגגה רק גבי הלאו. ולזה שפיר הקשה המהרש"א והוכרח לתירוצו ולפ"ז ישאר קושיית רומעכ"ת לשיטת תוס' דלא נחתי בשיטת המאור. ואולי י"ל דגם זה מתורץ בתירוצו דמהרש"א. די"ל אף דהדין דמה שנזכר בהעלמו לא מקרי ידיעה כיון דשכח שעשה ולא נודע לו שחטא מ"מ אין זה מקרי בסתמא העלם א' דמשמע שהיה ממש העלם א' בלי ידיעה כלל בנתים. ודי בזה.
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קצ״א סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי, בלי הערות השוליים של המהדורה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.