תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קצ״א סימן ב׳

ומה דהקשה רומ"פ בסוגיא דשבת (דף ע' ע"ב) דידע לה לשבת במאי. והא איכא לאשכוחי שעשה הכל בזדון שבת ושגגת מלאכות באופן זה. דעשה בתחילה מלאכה בזדון שבת על מלאכות אחרות ושגגת מלאכה זו. אח"כ עשה ל"ח מלאכות האחרות בזדון שבת על מלאכה ראשונה ושגנת מלאכה על אלו. ומ"מ הוו כולם העלם אחד דאף דנזכר בנתים שהמלאכה הראשונה אסורה מכל מקום לא נזכר שעשה אותה ולא נודע לו שחטא. וזה לא יתורץ בתירוצו דהמהרש"א (דף ע"א) בסוגיא דקצירה גוררת קצירה כיון בזה לדעת המאור דהקשה כן. וקושייתו ותירוצו שם בקיצור כדרכו. ביאור דבריו נ"ל. מה דלא הקשה בפשוטו דמשכחת בלא שום ידיעה בנתים. כגון שבתחילה עשה ל"ח מלאכות בזדון שבת על מלאכה ל"ט הנשארת. ובשגגת מלאכות ל"ח אלו. ואח"כ שכח גם אותה מלאכה האחרונה ועשה גם אותה. היינו דבזה י"ל כיון דקיימינן השתא דהעלם זה וזה בידו מקרי שוכח עיקר שבת א"כ לגבי מלאכה האחרונה מקרי שגגת שבת. ובראשונות היה שגגת מלאכות אף דדינם מקרי העלם אחת. כדקיי"ל קצירה גוררת קצירה. מ"מ לא מקרי בסתמא העלם אחת וכתירוצו דהמהרש"א ועל המהרש"א יש לעיין. אמאי נקט קושייתו ואח"כ עשה מלאכה בשגגת שבת וזדון מלאכות. אמאי לא נקט בפשוטו דהאחרונה היה הכל בשגגה דשבת כל המלאכות וכנ"ל] ולזה הקשה רק דמיירי הכל בזדון שבת וכעין קושיית מעכ"ת ותירץ דהא ודאי מה דאשמעינן אם עשאם כולם בהעלם אחת דחייב על כל אחד ואחד. אין החידוש דהם שמות מחולקים ולא הוי משם אחד כמו חלב וחלב. דזה כבר שמעינן מרישא בשוכח עיקר שבת. ומה לי עושה מקצתן דחייב על כל אחת ואחת ומה לי בעושה כולן. אע"כ דעיקר חידוש אף שכח כולם מקרי זדון שבת. והיינו או דאשמעינן דהעלם זה וזה בידו לא מקרי שגגת שבת. או אשמעינן דמשכחת דטעה בשיעורים לקמן (דף ע"ג) ולאפוקי מרבא שם. אבל לאוקמי בכה"ג דבכל פעם היה זדון שבת. זהו פשיטא דחייב על כל אחת ואחת: