יפה כיון, ושאלת ראשונים שאל. דכך הקשה הריטב"א ונדחק לתרץ עיי"ש. ולענ"ד ליישב דהנה אם הדין דפטור משבורה דקטלה פלגא לא מחייב. יש ספק עצום. אם ע"י השבירה נפחת מדמיו ואח"כ מתה אי משלם רק כשעת מיתה כמו בעלמא בהוזל ומתה. או דבמתה אח"כ אמרינן מעידן דנשבר וקטלה פלגא אתחלתא דמיתה הוא. ומחייב כשעת השבירה. ודומה לזה מצינו בב"ק (דף ס"ה) גבי שמנה והכחישה, אף דלא חייב אהכחשה מדין טבח. מ"מ בטבח אח"כ משלם ד' וה' כעידן הכחשה. אם כן יש לומר דמשום הכי כתיב ונשברה ומתה. לומר דבכה"ג דמתה חייב גם על השבירה לחייבו כשעת השבירה:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קפ״ו סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.