ואשר כתב אחי הגנ"י שבחור אחד שנסע מפה לישיבתו הרמה, אמר לו בשמי פירוש בדברי הר"ן בכתובות מוכרת והולכת למזונות עד כדי כתובתה וסמך לה שתגבה כתובתה מן השאר, ואך להבחור הנ"ל אין בזכרונו היטב את כל הדברים, ורצון אחי ני' להודיעהו הדברים כהווייתן, הנה אעתיק לו הרשום ממני בזה, במ"ש הר"ן שם דנ"מ לענין מלוה בשטר, ואם יטרוף מן הדמים שביד הלוקח והיא לא תטרוף מהם דמטלטלין לא משתעבדי לכתובה עיי"ש, והוא תמוה לכאורה, דאף אם תמכור למזונות, מ"מ הא אין שייכות להמלוה בשטר להדמים רק מחמת שטורף הקרקע שמכרה למזונות דהיא משועבדת לו למלוה בשטר, א"כ תבא היא ותטרוף לכתובתה שקודם להמלוה בשטר, ואף דמוכרת למזונות מיניה חוזרת וטורפת לכתובתה, מ"מ הא הטעם דאחריות דנפשי' מי לא קבילת, והיינו לגבי לוקח שלא לטרוף להפסידו, אבל לגבי מלוה בשטר פשיטא שכתובתה קודמת, ואף אם הלוקח יסלק למלוה בשטר במעות, מ"מ היא תטרוף הקרקע מהלוקח בעד כתובתה והלוקח יחזור על המלוה בשטר להחזיר לו מעותיו, כיון דבטעות סלקו דהכתובה קודמת ליתן הדמים להאשה ולא יפסיד הלוקח כלום מן טריפת הכתובה:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קפ״ה סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
