תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קפ״ה סימן י׳

ואמרתי עפ"מ שכתב הרא"ש פ' מי שמת בשם ה"ג דבמזונות בנות אם יתומים קדמו ומכרו דאין מוציאין למזון אשה ובנות ממשעבדי, מ"מ אחר תקנת הגאונים דמטלטלי דיתמי משתעבדי גובות ממעות שקבלו היתומים בעד הקרקע, דמה לי אם הקרקע בידם או המעות הלא זה משועבד כמו זה, והרא"ש שם חילק דמ"מ האי מטלטלין לא שבק אבוהון ולא נשתעבדו עיי"ש והובא [הב' דעות בטור אה"ע (סי' קי"ב) ובש"ע חוה"מ ס' ק"ז] מבואר דעת רה"ג היכא דשניהם שעבוד שוה אף שזהו לא הניח אביהם דמ"מ כיון דבא מכח ירושת הקרקע הוי כאלו ירשו המעות, נמצא ה"ה לפי דינא דגמרא, אם היתומים החליפו קרקע בקרקע דגובות מזונות מהן, דהלא על שניהם שעבוד שוה, ולא גרע מהדמים אחר תקנת הגאונים, וכן הדין אם כתב לבע"ח שעבוד מטלטלין אגב קרקע והניח קרקע והיתומים מכרוהו גובה הבע"ח מהמעות שבידם תמורת הקרקע אף לדינא דהש"ס, דהמעות ההמה כיון שבא מכח קרקע שירשו הוי כאלו ירשו אותם ובע"ח גובה מהם, כיון דיש לו שעבוד מטלטלי אג"ק, ולפ"ז י"ל דזהו כוונת הר"ן דשמא יבא מלוה בשטר שמשועבד לו מטלטלין אגב קרקע והמעות משועבד לו כיון שבא מכח קרקע דיתמי ולכתובה אין משועבדים, דכתובה אינה נגבית ממטלטלין וממילא אין יכולת לה לחזור ולטרוף מהלוקח הקרקע, דע"י טריפה זו מחזיר הקרקע, דאף שהיא אינה גובית רק פ"א, מ"מ שייך ביה אחריות דנפשיה לא קבילת שלא להפסיד אותו ע"י טריפת כתובתה וכן מוכרחים לומר בדברי תוס' שכתבו הנ"מ לענין אם נשאת אחר ל' שלא תטרוף לכתובה, דלכאורה גם ע"ז קשה הא לא גבתה למזונות, ואינה נוטלת ב' פעמים אמאי לא תטרוף לכתובה, אע"כ ס"ל כיון דאם תטרוף הקרקע לכתובה יפסיד הלוקח דמ"מ יצטרך הלוקח ליתן הדמים להיתומים דלא מצי הלוקח לומר דמה שגבתה הקרקע ממנו לכתובה הוא מדר"נ, דהא הקרקע זו לא הי' משועבד לאביהם, והוא ברור ונכון בעזרת השם יתברך: