ובזה נראה ליישב קושיית תוס' פסחים שם ד"ה תניא. תימא הא תו למה לי להביאם. והוכיח ר"ת מזה דקמ"ל דהחלב אף דא"א לקולפו דמותר. והיינו דמברייתא קמייתא י"ל בב' דברים גושיים דאפשר לקלפם. ומה דהביאו ברייתא קמייתא דאי מברייתא הו"א דרק בזה פרכינן חם לתוך צונן אדמיקר ליה בלע פורתא היינו דעושה פעולה א' לבלוע הלח לתוכו כ"ק אבל בב' דברים גושיים דלהפליט ולבלוע לא (דכעין זה מצינו חילוק במליחה בטהור מלוח וטמא תפל בסי' צ"א) לזה מביא ברייתא קמייתא ושאף על זה פרכינן אדמיקר ליה בלע היינו להפליט ולבלוע]. ולפי הנ"ל לא קשיא קושיית תוס' דהוצרך להביא הברייתא בתרייתא לאורויי דאפילו הבשר שוקע בתוך החלב מקרי חם לתוך צונן. וא"כ אזדא ראיית ר"ת הנ"ל עוד נ"ל דמביא הברייתא דלא נימא דרק על קמייתא הוא דפרכינן דאדמיקר ליה בלע. היינו דאם בלע הוי איסורא דאורייתא ומחמרינן לחוש לכך, דדלמא אדמיקר לי' בלע. אבל בבשר לתוך חלב דאף אם בלע י"ל דלא הוי דרך בישול והוי דרבנן לא חיישינן דשמא אדמיקר ליה בלע, לזה מביא ברייתא דגם על זה פרכינן אדמיקר ליה בלע:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קפ״ג סימן י״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.