לענ"ד אינו ראוי לבלות זמן ולטרוח בישוב קושיא זו, כי אין התחלה לקושייתו, וכאשר כתבתי בגליון המשניות בזה הלשון. לא ידעתי סרך קושיא. דהא יש בשבועות עוד אוקימתא דר"ל דמתני' במפרש ח"ש ור"ש לטעמי' דכ"ש למכות. אלא דר"י מוקי לה בכולל ור"ש לטעמיה דלית לי' כולל, א"כ י"ל דבעי למפרך לכ"ע אף לר"ל, וגם ר"י מה דלא משני במפרש ח"ש דניחא לי' יותר לאוקמי ככ"ע כמבואר בסוגי' דשם. והיינו דלפי האמת דמצינו לר"ש בההיא דאוכל נבילה ביוה"כ דלית ליה כולל ניחא יותר לאוקמי בכולל ולכ"ע. דגם בזה ר"ש לטעמי' דלית לי' כולל. אבל אילולי הברייתא דהאוכל נבילה היה ההכרח באמת לאוקמי מתני' בחצי שיעור ולא בכולל דאל"כ מ"ט דר"ש. וא"כ כל עיקר אוקימתא דר"י מכח הברייתא דהאוכל נבילה. גם י"ל דאף לאוקימתא דר"י דמיירי בכולל י"ל דטעמא דר"ש דס"ל דבאיסור הבא ע"י עצמו ל"א כולל אבל באיסור הבא מאליו י"ל דס"ל כולל. וכדס"ל לר"ל לחלק אליבא דרבנן ה"נ היה אפשר לומר לר"י אליבא דר"ש. ומה דאמרינן בשבועות ור"ש לטעמיה היינו לפי דהאמת מצינו כן לר"ש בברייתא דהאוכל נבילה. אבל פשיטא דלא הו"מ למפרך ממתני'. דהיה אפשר לומר דוקא באיסור הבא ע"י עצמו לא ס"ל לר"ש כולל. אבל באיסור הבא מאליו ס"ל דאמרינן כולל. ע"כ לשוני:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק ק״פ סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
