יפה כתב ויש להסביר יותר. דלכאורה קשה בע"א שהיא פרועה איך נ"מ לענין היפוך. הא אם תהפך ותאמר השבע את ותפטר. הא יהיה זה העד לו למסייע וא"צ לישבע וצ"ל ג"כ כסברת הש"ך הנ"ל דהע"א אינו פועל שתי פעולות. כיון דזוהי השבועה שהוא מחייב הפכה א"י לפוטרו. ואף דבלאו העד היה ג"כ מחוייב שכנגדו לישבע כדאמרינן בשבועות. האי מאן דמפיק שטרא אחברי' ואמר ליה השבע דלא פרעתיך צריך לישבע, מ"מ מתני' ע"כ מיירי בלא אמר השבע לי. ואין אנחנו משביעין אותו רק מכח העד שוב אין העד יכול לעשות ב' פעולות ולפטרו, וכ"ז ניחא במתני' אבל במימרא דר"פ דאי פיקח ליכא למימר הכי דהנ"מ לענין היפוך, כיון דבא לומר דאי פיקח יש לו עצה לעשות כן. הא אי פקח הוא יכול לעשות כך שיאמר לה אשתבע לי דלא פרעתיך ואם תהפוך יהיה זה העד עד המסייע דהא השבועה לא בא מכחו. לזה הוצרך רש"י למנקט הנ"מ לענין אנקוטי חפצא. [אלא דקצת משמע ברש"י ריש בב"מ דלא נחתו לפרש דפרכת הש"ס ולחזי זוזי ממאן נקט היינו דלפטור אותו שמסייע משבועה, משמע קצת דרש"י לא ס"ל דעד מסייע פוטר משבועה. ויש לדחות]:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קע״ח סימן י׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.