אף כי רחוק שכוונו התוס' לכל זה. לא חדלתי מהעלות הדברים לפני כסא כבודו דמר אבא מ"ו ני' אולי עצם הדברים יכונו בעיניו. משום דנפל בלבי ספק לדינא. והוא. אי אמרינן תרי ותלתא מגו בדין איסור חע"א. ונ"מ לכאורה באם הי' לפניו תאנים וענבים שלו. ואמר קונם תאנים אלו עלי וענבים אלי עלי ועל פלוני. וחזר ואמר קונם ענבים אלו עלי ותאנים אלי עלי ועל פלוני דעל התאנים לכאור' וודאי חייב שתים משום דקונם שני הוי איסור מוסיף (דהא אף בכולל דקיל ממוסיף אילו אמר קונם תאנים עלי וחזר ואמר תאנים וענבים עלי חייב שתים על התאנים) מיהו יש לספק אם חייב גם על הענבים שתים. דבהו ליכא מוסיף בקונם ב' שאמר. אולי מ"מ חל בכולל, דאחר שחל הקונם ב' על התאנים מדין מוסיף נשוב ונאמר מגו דחל על התאנים חל נמי על הענבים מדין כולל. ואיני זוכר לפי שעה מקום לפשוט זה וספרים אין בידי פה מאדלין כי היא עיר נכרית. כ"א גמרא חולין אשר בתיק הטלית. ואולם אם יתכנו הדברים שאמרתי יש לפשוט כדי שלא תיקשי קושי' התוס' לומר דלא אמרי' תרי מגו באחע"א. עוד יראה לי ליישב כעין דרך זה ובאופן יותר קצר. והוא דלדעתי העניה. כל איסור מוסיף יש בו נמי חומר נגד האיסור שבא עליו לחול. דהאיסור ראשון לא אסרתה התורה אותו כ"א לגוף זה. וזה השני הבא עליו החמירה בו לאסרו לזה ועוד לגוף אחר. והרי זהו עצמו החומר (ולפנינו נדבר עוד בזה היסוד) גם זאת מסתבר דכל שאנו באים לדון במעלת החומר אין לנו לדון על חתיכה זו כ"א על האיסור בכלל. רצוני אף דבחתיכה זו שאנו דנין עליה לא יוסיף איסור השני מאום. מכל מקום כיון דבמקום דאיתא לאיסור השני שיש לו מקום לחול. הוא אסור לגוף שאין איסור הראשון אסור עליו. כבר נודע לנו שאיסור זה השני חמור להתורה. ומבואר מעתה דנבילה אית ביה חומר לגבי חלב דאסרתה התורה גם לגבוה. ואף אם הוא חלב של בעלת מום. מ"מ החומר שבנבילה להיכא אזיל:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק ק״ע סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
