ולפי הנ"ל ניחא. והיינו דלר"מ ור"י יש ליתן ב' טעמים. דלר"י דהשמר דעשה לאו. יש לומר דעעמייהו דנשי' חייבות בתפילין דהוי לאו. ולר"א דהשמר דעשה עשה. ע"כ הטעם דהוי מ"ע שלא הז"ג, והנה לר"י דאמר דהשמר דעשה לאו. ואנשים שאין מניחים תפילין ביום עוברים בעשה וקשרתם לאות ועל לאו דהשמר אבל נשים י"ל דמקשינן תפילין לת"ת. דהיינו העשה וקשרתם דסמיך לעשה דת"ת לאגמורי דנשים פטירי מעשה זו. ואם אינן מניחין תפילין עוברים רק על הלאו דהשמר אבל לא על העשה. וממילא שפיר י"ל דגם ר"מ ור"י ס"ל העשה דהוקשה כל התורה לתפילין דיפטרו מכל עשיות שהז"ג. לזה נקט הקושיא אם טעמם דהוי שלא הז"ג. והיינו לר"א דהטעם משום הכי הוא. דלדידיה הקושיא הוא אבל לר"י באמת ליכא קושיא:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קס״ט סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.