תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קס״ט סימן י״א

ועל הדקדוק הנ"ל דאמאי שייר קדושת היום. י"ל למה דנסתפקתי לר"י דס"ל דסומא פטור ממצות אם מ"מ מחוייב בכל לאוין רק מעשיות פטור. או דפטור גם מח"ל. ומצאתי בספר המכריע להריא"ז (סי' ע"ח בהגה"ה) דדיבר מזה. ונראה ראיה מתוס' דס"ל דחייב בלאוין. ממ"ש ר"ה (דף ל"ג) ובערובין (דף צ"ו) די"ל דסומא מברך משום דחייב במצות דרבנן ולהכי מברך והא מה דמברכין על מצות דרבנן אמרינן בשבת (דף כ"ג) היכן צונו מלא תסור. והא סומא גם מזה יפטור. אע"כ דחייב בלאוין. מש"ה חייב בלאו דלא תסור וכוונתי בזה להטורי אבן מגילה (דף ל"ד) וכיון שכן דהסוגיא דקדושין דפריך לר' יהודא. ולדידיה לא הוי מצי למנקט דשלשה כתובים הם על ידי קדושת היום. דנראה כי היכי דדרשינן דנשים חייבות במצה דכל שישנו בבל תאכל. וכן חייבות בקדושת היום דכל שישנו בשמירה. ה"נ בסומא חייב בב' מצות אלו מכח ההיקש ההוא. וא"כ מצה וקדושת היום לא אייתר דצריכים לחייב סומא ואייתר רק קרא דהקהל. והוי רק כמו כל ב' כתובים דמשום יתור חד קרא מ"מ ילפינן. לזה הוצרך למנקט שמחה דאייתר ב' כתובים שמחה והקהל, ונכון לכאורה: