והנראה לענ"ד ליישב, ע"פ מה דהקשה הרשב"א אהאי דינא דבודק סכין, הא קיי"ל דהטבח צריך שיבדוק בסימנים אם שחט רובו. ואם לא בדק אסור, א"כ ניחוש דלמא לא נשחטו הסימנים, ותירץ דאמרינן דמסתמא בודק מיד, וכשרואה דלא נשחטו רובן גומר. השחיטה קודם שיעור שהייה עיי"ש, ובסוגי' דחולין (דף ט' ע"א) לא בדק מאי, ר"א בן אנטיגנוס משום ר"א בר' ינאי טריפה ואסורה באכילה, במתניתא תנא וכו' ובתוספות שם משום דרוב פעמים שוחט שפיר ושריא מדאורייתא לא החמירו לעשות נבילה, וכ"כ בחידושי הרשב"א שם, וז"ל דרוב פעמים רובן של סימנים נשחטו אבל באיסור דרובא דתלי במעשה ומיעוטא דלא תלי במעשה הוא, ובכי הא לא אזלינן בתר רובא כדאיתא בבכורות, מש"ה אוקמי רבנן בחזקת איסור הראשון, אבל בחזקת טומאה דלא הוי מעיקרא לא אוקמינן לה עיי"ש:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קס״ב סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.