גם למ"ש הראב"ד בספר בעלי הנפש (שער הוסתות דף ז' ע"א ד"ה עתה וכו') ועוד דרוב דמים באשה טמאים, ואשכחן דסמיך רבנן עליה לקולא, דתניא קשתה ב' ולג' הפילה וכו' דמביאה קרבן ונאכל משום דא"א לפה"ק בלא דם, ואמאי נאכל הא לא חזינן לדמא ודילמא דם טוהר הוא, אלא ע"כ דרוב דמים טמאים, והרז"ה בהשגות השיג די"ל דכך הקבלה דא"א לפה"ק בלא דם טמא, ונראה לענ"ד דנ"מ גדול לדינא, בנפתח הקבר וראתה דם טהור דלראב"ד טהורה, כיון דהדם טהור לפנינו, מה"ת ניחוש דראתה עוד גם דם טמא ונאבד, אבל להרז"ה כיון דכך הקבלה דא"א לפה"ק בלא דם טמא, גם בכה"ג טמאה, דע"כ היה ג"כ דם טמא ונאבד, וא"כ לדעת הראב"ד בפשוטו ניחא, די"ל הא דאמר רבא חוששת מראשון, דנ"מ אם ראתה עם השליא דם טהור, דמצד א"א לפה"ק בלא דם היתה טהורה.
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קנ״ח סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.