תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קנ״ח סימן י״ז

אמנם ישובו של הגאון על קושיית מהר"ם לובלין אף דהיסוד טוב מאד דרש"י הוצרך לפרש למנקט רוב משום ר"א לשיטתיה, אבל מ"מ תירוצו דחוק במה דקאמר דלפי האמת מוקמינן כפשטיה, מ"מ יקשה מנ"ל להש"ס חולין למיפרך מזה בפשיטות, דילמא כי היכי דלמ"ד אין הראש פוטר בנפלים מוכח דחיישינן לרוב ה"נ לדידן, ולזה נ"ל יותר למ"ש שיטה מקובצת בב"ק ליישב קושיית מהר"ם דשליא שיצאתה מקצתה, כ"ש משמע אף בענין דאי אפשר דיצא רוב בהך מקצת, אבל ר"א דאמר בב"ק מקצתה בראשון ומקצתה בשני, משמע חציו בזה וחציו בזה, משו"ה חיישינן דיצא רובו עיי"ש, וזה לבד ג"כ אינו מספיק, דמ"מ מאי בעי רש"י בזה למנקט רוב וגם היא גופא תיקשי על ר"א דנקט מקצתה ולא נקט דאפילו כ"ש חיישינן אבל בהצטרפות דברי הגאון הנ"ל עולה יפה, דר"א לשיטתיה דאין הראש פוטר באשה במחוי משו"ה ביצא כ"ש בראשון ליכא חשש רק ביצא חציו ומחשש רובו, א"כ שפיר יש לקיים דברינו ליישב דברי תוס' חולין וכנ"ל, די"ל דפסיקא להש"ס מסברא היכי דיש חשש ליציאת רובו ראוי לחוש כמו היכי דחיישינן ליציאת ראשו, ולזה שפיר פרכינן מאי קמ"ל דאין מקצת שליא בלא ולד תנינא, דכמו דבבהמה שיצאה כ"ש דליכא חשש רובו וליכא ב' צדדים לאיסור חיישינן לראשו, וע"כ משום דליכא אפילו מקצת שליא בלא ולד, והוי רק חד ספק שמא יצא ראשו, ה"נ נדע מסברא דביצא חציו בבהמה חיישינן לרובו.