אבל נראה לי דהא בלא"ה יקשה על יסוד הס"ס ספק לא יצא ולד כלל ספק דיצא מיעוטו, הא הוי הכל משם א', דמ"ש בלא ולד או מקצת ולד, ולזה צ"ל בפשיטות, כיון דיש ספק שמא אין כאן לידה כלל, ואם יש כאן דאילמא אינו כשיעור לידה, הוי ס"ס מעליא, דדווקא בההיא דפתח פתוח דשור שחוט לפנינו, ובאנו לדון בצדדי ההיתר שמא באונס ושמא קטנה, זה מיקרי שם אונס חד, וכן בההיא (דסימן קפ"ז) בקושיית הש"ך, כיון דהדם לפנינו ואנו שמא צדדים או ממכה הוי הכל חד, אבל הכא דתחילה צריכים לדון אם יש כאן מציאות הולד, א"כ נראה דכ"ז בראשון דאנו דנין שמא אין כאן לידה כלל, אבל לענין יום ט"ו כיון דכבר הלידה בפנינו, ע"י יציאת כל השליא, ואנן מסופקים אם הוי לידה בראשון או בשני, א"כ הס"ס שאנו דנין על יום השני אם לא היה בו ולד, היינו דדילמא כל הולד יצא בראשו, וספק שיצא הרוב ולד בראשון, זהו הכל שם אונס חד, דשמא היה הלידה בראשון ע"י כולו או רובו, ודוק.
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קנ״ח סימן י״ב
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
