אך עדיין יש לפקפק קצת. דמאי פריך ר"י בהזורק על שמואל דלמא הא דאמר שמואל לא חייב ר' רק ברה"י מקורה. לא דקדק כן מדלא נקט רה"ר באמצע כדס"ל ר"י לנפשיה. דאין זה דקדוק. אלא דס"ל לשמואל בפשיטות דעקירה בעי ודאי ממקום ד' וכיון דקיבל מרבותיו דר' מחייב שתים. מוכח דמיירי ברה"י מקורה וא"כ שפיר י"ל דמיירי בנודע וחזר ונודע. והחידוש דחייב שתים דמזה נדע דמיירי ברה"י מקורה. ומשום דכמאן דמליא דמיא. ואלו לא היה אמר דחייב ב' היה אפשר דלא מיירי במקורה או דאף במקורה לאו כמליא דמיא. אלא דחייב על ההנחה דאפשר דלא בעי מקום ד' כדסבירא ליה לרע"ק. ויש ליישב:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קנ״ז סימן י׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.