אי אפשר להשיב כעת על פלפול לעוצם טרדותי. ואך אודיע לו בקצרה מה שאמרתי בזה בלימוד הישיבה עפ"מ דהקשה המהריב"ל על קושיית התוס'. הלא י"ל מה לגט שכן מוציא בשפחה כנענית. והמהרש"א תירץ די"ל חליצה תוכיח. שאינה מוציאה בש"כ ומתירה לעלמא. ולכאורה תמוה לי. הא בתוס' קידושין (דף ג' ד"ה אין דבר אחר כורתה) הקשו דנילף דש"כ יוצאה בחליצה בק"ו מיבמה. ותירצו דאיכא למיפרך מה ליבמה שיוצאה במיתת היבם. והנה הך מלתא דיבמה יוצאה במיתת היבם. מבואר בקידושין (דף י"ד ע"א) דילפינן בק"ו. מה א"א שהיא בחנק מיתת הבעל מתירה יבמה שהיא בלאו לכ"ש. וכיון שכן לכאורה אין מקום לתירוצו דהמהרש"א הנ"ל, דכל כמה דלא ילפינן במיתת הבעל דמתיר. לא ידעינן כמו כן דמיתת היבם מתיר. ואזי ילפינן באמת דש"כ יוצאה בחליצה בק"ו מיבמה וליכא יוכיח:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קנ״ו סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.