מה דהשיב הרמב"ן על מסקנת המאור בסופו. דאליבא דאמת מיירי הברייתא בלדעת ממש ומבית בעלים ולא כר"ז. היכי אמרינן בהמפקיד סיפא רע"ק הא אפשר דכ"ע ס"ל דלא כלתה שמירתו אלא דמ"מ לא מהני חזרת שומר לרשות עצמו כיון דליכא מנין. דנהי דהוי כגונב שלא לדעת דבעי מנין עכ"פ כרב ודעת השומר לא מהני לפוטרו ממנין וכמש"ל. והכי פירושו דהש"ס בהמפקיד, רישא ר"י דסבר דאפילו בלדעת ממש א"צ מנין בגונב מבית בעלים וכ"ש בשלא לדעת. מש"ה מהני החזירו השומר לרשות עצמו דלא כלתה שמירתו הוי כחזרה לדעת בעלים. וסיפא רע"ק דבשלא לדעת בעי מנין מש"ה אף דלא כלתה שמירתו. מ"מ חייב דדעת שומר לא מהני לפטרו ממנין וכנ"ל:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קנ״ה סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.