תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קנ״ה סימן ד׳

במ"ש המאור להוכיח דתירוץ דר"ז לא קאי רק אטלה. אבל בסלע קיימינן דמיירי בגנב מבית בעלים, וז"ל שם ואי איכא מאן דס"ד דר"ז אכולה ברייתא קאי וכו' ובמנין סגי. ור"י דלא בעי אפילו מנין וכו' הכי פירושא. דע"כ הא דאמר רע"ק צריך דעת היינו מנין דבשלא לדעת ודאי אין צריך דעת שלא בבע"ח. לפ"ז ע"כ ר"י סובר דדעת השומר חשוב כדעת הבעלים ומהני לפטרו ממנין [דל"ל דר"י פליג אדרע"ק וס"ל דבשלא לדעת א"צ מנין וכר"י. דא"כ אכתי לתירוצא דר"ז הוי כתנאי. ולא ארווחו מידי הנך דס"ד דר' קאי אכולה ברייתא ואפילו אסלע] ועיין עוד לקמן. א"כ אמאי בעי ר"י חזרה למקום שייחדו הבעלים. דאף אם אינו מחזיר לשם כיון דדעתו חשוב כדעת בעלים ממש. כבר קיים והשיב ועדיף ממנין. ואף דשינה מקום שייחדו הבעלים הוי כאלו טלטלה ממקום שיחדו הבעלים שלא לצרכו דאינו חייב אלא באונס הבא מחמת הפשיעה [עיין טור חוה"מ סי' רצ"ב בשם הרמ"ה] אע"כ אף דלא כלתה שמירתו. מ"מ אין השומר חשוב כדעת בעלים אלא ביתו הוי כרשות בעלים. והיינו במחזירו למקום שיחדו לו הבעלים שם הוי רשות בעלים. ואכתי קשה הא לא מקרי חזרה אלא לרשות בעלים ואין כאן מנין. וע"כ שגם לרע"ק א"צ מנין אף שכלתה שמירתו סגי בחזרה לביתו דהוי כרשות בעלים. ורע"ק לא אמר צריך דעת בעלים אלא בטלה משום אנקטיה נגרי ברייתא [וכמ"ש הרשב"א דלר"ח בסלע שלא לדעת אפילו מנין א"צ ובטלה צריך דעת ממש] ובסלע דבעי רע"ק דעת בעלים. היינו בגונב מבית בעלים לדעת וכרב. זהו תוכן כוונת המאור אחר העיון. ועוד אם נימא דפליג ר"י אדרע"ק. וס"ל דשלא לדעת אפילו מנין ל"צ. מש"ה מהני חזרת השומר לרשות עצמו. ורע"ק ס"ל דבעי מנין שלא לדעת אפילו שלא בבע"ח. ואליבא דר"ח פליגי אם שלא בבע"ח צריך מנין שלא מדעת [ועי' במ"ל פ"ד מגניבה] ז"א דא"כ למ"ל לר"י לפרש פלוגתתן דר"י ורע"ק אם כלתה שמירתו או לא. הו"ל לומר דלכ"ע לא כלתה שמירתו, ולא פליגי אלא אם בעי מנין בשלא לדעת. מש"ה לא מהני חזרתו לרשות עצמו. כיון דליכא מנין. ודו"ק: