תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קנ״ד סימן ז׳

אמנם ג"ז לק"מ. דהא בלא"ה קשה כזה על שיטת רש"י (דף כ"ד ע"א) אלא כדרבא. היינו דמסיק דכול' מתני' בסתם אלא דנבילות אע"ג דאסורין מקרי אוכלין ראוין ורישא דאין ראוין היינו רק בעפר וכדומה. א"כ יקשה בההיא סוגיא דחרצן הנ"ל איך דייקינן טעמא דמפרש הא כיון דמיירי בלא אוכל סתם מש"ה שיעורו בכזית. ובהכרח אמרינן דהיא גופא תקשה. אמאי מוקי ר"ל סיפא ג"כ בסתם ובמפרש ח"ש כרבנן או בסתם ואליבא דר"ע וא"כ לא הוי ככ"ע. ולוקי סיפא בפירש שלא אוכל נבילות. וממילא שרו בכ"ש כמו בחרצן. ומרווח בזה ביותר במה דאמרינן טעמא דפריש הא לא פריש דעתיה אכזית. דנקט הראיה דוקא מר"ל. הא ר"א דמבעי ליה סבר בודאי כר"י דח"ש אסור מה"ת, ואפ"ה מבעי בחרצן דמ"מ מקרי אהתירא משתבע וכמ"ש תוס' שם. א"כ מדר"י הו"ל למפשט טעמא דכלל דברים המותרים דוקא. הא גם בלא כלל כיון דדעתו על ח"ש ממילא חל השבועה גם לר"י. לשיטת הרמב"ם דמקרי איתא בלאו והן. ולפי הנ"ל ניח' דמדר"י ליכא ראיה דניח' ליה יותר לאוקמי כולה מתני' בסתם וחל על נבילות דמקרי דברים ראוים וחל בכולל. דמה דאמר בכולל דברים המותרים. היינו דממילא הוא כולל כיון דנשבע סתם דגם מותרים בכלל. דהא באמת הפירוש כן לשיטת רש"י הנ"ל. ובלאו כולל אינו חל דמושבע ועומד הוא דבלא אוכל סתם הוא כזית ובאמת הו"מ לאוקמי בפירש נבילות ובלא כולל דנבילות הוי כחרצן. ודעתיה אכ"ש. אבל ניחא ליה יותר לאוקמי כולה בסתם. דאין בזה דוחק כלל דממילא הוא כולל. לזה דייק רק מר"ל דמאי דוחקיה לאוקמי בפירש חצי שיעור. דגם כן חסר מהמשנה וגם אינו ככ"ע. לוקמי בפירש נבילות. וממילא דעתיה אכ"ש. אם כן גם להרמב"ם יש לומר כן. דלפי האמת מוקי ר"ל כולה בסתם ובפירש חצי שיעור דנבילות הוי ראוים כיון דח"ש אסור רק מדרבנן. אלא דדיוקי דהש"ס לוקי בפירש שלא אוכל נבילות. וממילא דעתי' אכ"ש]. ולפ"ז י"ל דס"ל להרמב"ם כיון דברישא נשבע סתם לרבנן דרע"ק גם נבילות בכלל א"ר. ומסתמא גם שתה משקין שא"ר בכלל זה ג"כ משקין האסורות. ואם איתא דשלא אשתה שיעורו בכ"ש. א"כ משקין האסורות מקרי ראוים לר"ל כיון דאסור רק מדרבנן וזה דוחק לומר דאוכלים שא"ר היינו איסורי אכילות ומשקין שא"ר היינו דוקא משקין סרוחות או משקה דנסך דוקא. אע"כ מוכח שלא אשתה היינו רביעית וא"כ משקים אסורים בכלל א"ר ואדאתן להכי א"צ כלל לבוא דההוכחה להרמב"ם לשיטתיה דס"ל דאסורי דרבנן מקרי ראוים. דבלא"ה יש להוכיח כן מס"ד דר"פ יוה"כ דס"ל לר"ל דחצי שיעור מותר אף מדרבנן. בזה יקשה כנ"ל. דהא ברישא סתם לרבנן דרע"ק אוכלים שא"ר היינו ג"כ דברים האסורים אסורי מאכלות. ובמשקין שא"ר לא יהיה כן, דהא בלא אשתה היינו כ"ש וגם משקים אסורים הוי ראוים. דהא ח"ש דמותר לגמרי בודאי בכלל ראוים. אע"כ דשלא אשתה היינו רביעית. וכיון דעכ"פ מוכח כן לס"ד. ממילא קיי"ל להלכה כן. כיון דבמסקנא ליכא ראי' להיפך. ודו"ק: