ובזה מיושב קושיית תוס' שבועות (שם ד"ה ש"מ משביע ע"ק) וז"ל. קאי נמי אההיא הכ"מ בעד סוטה ולפי הנ"ל מיושב היטב. עפ"מ דמבואר בהר"ן (ר"פ אע"פ) דלרוב הפוסקים נדוניא שאינה בעין אין דינו ככתובה. ונגבית גם ממטלטלין כבע"ח דעלמא, וכיון שכן גבי עד סוטה לא הו"מ להקשות. ש"מ משביע ע"ק חייב, די"ל דאביי סבר כרמב"ח ור'"פ דשע"ק אינו כקרקע. ואף דכתובה גובה רק ממקרקע לרבנן דר"מ. מ"מ הא הדין דזינתה הפסידה בלאותיה שאין קיימין, וא"כ הוי כפירת מטלטלין היינו החוב דנדוניא שאינו בעין דנגבית גם ממטלטלין. אבל בהא דר"פ דמיירי בעד מיתה דגם נדוניא שאינו בעין נגבית רק ממקרקעי מיתמי כמו כל בעל חוב בעלמא. וכה"ג מקרי ודאי לכ"ע כקרקע וכנזכר לעיל. שפיר אמרינן ש"מ משביע עידי קרקע חייב:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קנ״ג סימן ט׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.