ונראה לענ"ד, דהנה יסוד הדין דשעבוד קרקע הוי כקרקע לענין שבועה, לא מצינו מפורש כן במשנה וברייתא, זולת מימרא דרבא פרק הכותב גבי פוגמת, וכן בפ"ק דבב"מ גבי סלעין דינרין דאמרינן א"נ משום דהו"ל שיעבוד קרקעות ואין נשבעין על כפירת ש"ק, אולם באמת לאו דברי הכל הוא, דהרי רמב"ח דהי' ס"ל דפוגמת היא שבועה דאורייתא ע"כ ס"ל דשע"ק אינו כקרקע לענין שבועה, והנה בשבועות (דף ל"ז ע"ב) אר"פ טעמא דר"י, עדים עבידי דמייתי שטרא הא נייח וכו' אלא א"ר הונא ברי' דר"י טעמ' דר"י משום דהו"ל שע"ק, לכאור' מדאצטריך ר"פ להמציא טעמא דשטרא הא מנח, ולא בפשוטו משום דהו"ל ש"ק, ובפרט להסמ"ע (סי' פ"ח) דאף בלית ליה קרקע מקרי שע"ק, ע"כ דר"פ ס"ל כרמב"ח דש"ק לאו כקרקע לשבועה, וכ"כ הר"ן שם להדיא:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קנ״ג סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.