הנה מפשטות לישנא דהרמ"א חוה"מ (סי' ס' סעי' ג') חלה הניזון אינו חייב ברפואתו רק בדמי מזונות כשהי' בריא, מדלא כתב סתם אינו חייב ברפואתו, והא פשיטא דחייב במזונות, משמע שבא למעט דאינו חייב רק מזונות בריא, ולא מזונות חולה, אף דבאמת גם בהיפוך אם מזונות חולה מועטים, צריך ליתן כשיעור מזונות בריא כדאיתא בירושלמי ר"פ הנושא, חלתה כמי שנשאת, וכן פסק בהגהת ש"ע אה"ע (סי' קי"ד ס"ה) מ"מ מלשון הרמ"א הנ"ל, דאינו חייב רק" משמע דבא למעט שאינו חייב רק מזונות בריא, ולומר שכוונת הרמ"א רק דאינו חייב ברפואתה רק כשיעור מה שמרויח במזונות ע"י שהוא חולה, היכא דמזונות חולה מועטים דכשיעור מזונות בריא חייב ברפואתו הא גם אם א"צ לרפואות, מ"מ צריך להוסיף וליתן כדי מזונות בריא, דהא הירושלמי מדמי לה לנשאת, אע"כ דכוונת הרמ"א כנ"ל:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק ק״נ סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.