תו כתב גיסי לדון דהרי בשותפים קיי"ל בש"ע חוה"מ (סי' קע"ז) דרפואה שאין לה קצבה נתרפא משל אמצע, דהוא בכלל מזונות, והרא"ש עצמו הביא כן להלכה בפרק מי שמת, אף דשם ליכא תנאי ב"ד, ע"כ צ"ל כמ"ש בדרישה דשותפים שאני, והיינו דבשותפים לאו משום דמתחייב לזון חבירו אתינן עלה אלא זוזי דידיה וטרחתו הם שיספיקו לו מזונו ואדעתא דהכי נשתתפו שיקח כל אחד מזונו מהשותפות מש"ה רפואה בכלל, משא"כ בנתחייב אמרינן דלא אסיק אדעתיה שיחלה, ואדעתא דהכי לא נתחייב, גם בשותף י"ל דאף אי אסיק אדעתיה היה מתחייב עצמו, דהרי הי' אפשר גם כן שיחלה הוא, והחיוב ג"כ לטובתו כמו לטובת שותפו, א"כ בנ"ד נמי הוי כשותפים, כיון דהניח סך מסויים בחנותו דחתנו, וגם מכר לו החנות והסחורות ועסק ג"כ אחרי המכירה בעסקי מו'"מ עם חתנו הכל כמקדם והוי חיוב המזונות כמו גבי שותפים דבדידהו גם רפואה בכלל עכ"ד:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק ק״נ סימן י׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
