תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קמ״ז סימן ג׳

הנה בזן לאינש דעלמא בסתם נראה דעת הפוסקים ראשונים ואחרונים דחייב לשלם. עי' בהר"ן רפ"ב דכתובות. דכתב בשם הרשב"א דהא דפרנס לאשת איש איבד מעותיו. היינו בפירש דמפרנס לה עבור בעלה. אבל בסתם חייבת לו וגובה מבעל מדר"נ, והר"ן דחולק משום דמסתמא אין דעתו להשתלם ממנה. ובהה"מ (פי"ב מהל' אישות) המתיק כיון דיש לה מי שיפרנס אותה דהיינו הבעל אינו מחדש לה דבר במה שזן אותה. וא"כ מכל הלין טעמי בזן לאחר בסתם חייב לשלם כמו שסיים שם הה"מ להדיא. ויעויין במשנה למלך (פ"ג מה' אישות). שהוליד מזה דבנותן לחבירו דבר סתם דלא הוי מתנה. והשיג מזה על המהרי"ט שכתב בהיפוך בכוונת הרשב"א. ולמד מההיא דפר"ד דשבועות דהוי מתנה: