תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קמ״ז סימן י״א

ולזה נראה דאין כאן סתירה ולא ראיה להסמ"ע. והיינו דאף אם נימא דלא כהסמ"ע דקטן שלא הגיע לעונת הפעוטות פטור. היינו רק בהלוה לו מעות למזונות. דבשעה שהוציא מעותיו והלוה אותם לקטן עדיין לא נעשה צרכו דקטן. ולא נשתעבד הקטן לשלם ההלואה. ואח"כ כשהקטן בעצמו מפרנס א"ע ממעות ההם. הוי רק כאכלו קטנים מעצמם מאיש אחר דרך גזילה דודאי פטורים כדפרכינן בפשיטות ר"פ הגוזל בתרא. קטנים מי מחייבי לו יהיה דאזיק אזוקי. אבל בזן אותם דרך הלואה כיון דמוציא המעות לצרכי יתומים חייבים לשלם. ומה שכתב הב"י דבקטן ל"ש דהו"ל לאתנויי י"ל דמיירי בקטן ממש דלאו בר דעת כלל לכנס עמו בדברים בענין דא"י לדבר עמו ענינים כאלו: