מתקשה אני כעת בסוטה (דף ז' ע"א תוס' ד"ה נדה שהיא בכרת וכו') ויש לומר דוקא יחוד דעריות וכו'. תמוה לי. דא"כ איך למד ר"י סוטה דבעלה נאמן עלי' בק"ו מנדה (דף ק') הא נדה מנ"ל דשרי. ע"כ משום דלא הוי דומיא דבן לאמו כיון דיש היתר לאיסורו. אם כן איך נילף סוטה מנדה, הא עיקר טעם ההיתר בנדה משום דיש היתר לאיסורו. משא"כ בסוטה כמו שהשיבו חכמים באמת. אבל ר"י דלא היה סבירא לי' חילוק זה תקשי נדה גופא מנא ידעינן דשרי ביחוד. וצ"ע:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קמ״ה סימן י״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.