ויכולני לומר דאם אמרינן דיש יד לצדקה דאתקיש לקרבנות, גם זה לזה אתקיש לומר בו דאמל"ג כמסירתו להד"ד. כמ"ש להדיא הר"ן פ"ק דקדושין בסוגיא דרשות הגבוה בכסף וא"כ הרשב"א בתשובה (סי' תקס"ג) דס"ל דספק צדקה לקולא ממילא קיי"ל דאין יד לצדקה, מש"ה ס"ל שם בתחילת דבריו דבהקדש עניים לא אמרינן אמל"ג, אבל בחידושיו דפסק דהאיבעי' דיש יד לצדקה לחומרא משום הכי פסק גם כן דבהקדש עניים אמרי' אמל"ג והיינו מספק דשמא איתקש לקרבנות אלא דלפ"ז יקשה פסקי דהרמ"א דהא (בסי' רנ"ח) פסק דיש יד לצדקה ואעפ"כ פסק שם במקדיש שט"ח דצריך כתיב' ומסירה דבהקדש עניים לא אמרינן אמל"ג, וגם ביסוד הכלל אם הוי פשיטות איני יכול לעמוד על פסקי דהש"ע, ביו"ד (סי' רל"ד) פסק דיכול להפר בלא שמיעה, והיינו כהפוסקים דאת"ל (לא) הוי פשיטות, ובש"ע אה"ע (סימן קל"ז) פסק דאמר לראובן ושמעון הוי ספק מגורשת. והיינו כהפוסקים דאם תמצא לומר לא הוי פשיטות גם קשה לי על הטור דפסק דא"י להפר בלא שמיעה. וע"כ דס"ל דאת"ל לא הוי פשיטות. וכמ"ש הב"ש אה"ע (סי' קל"ז סק"ו) בדעת הרא"ש. והא הרא"ש (רפ"ד דחולין) כ' דאם הוציא' אבר והחזירה והוציאה והחזירה דמה שבפנים מותר. וכן פסק הטור יו"ד (סי' י"ד) וע"כ הטעם דאת"ל הוי פשיטות. וצ"ע:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קמ״ה סימן י׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.