לענ"ד כיון דבאמת בעיקרא דמלתא דהפקר. לא ידענא טעמא מאי דלא שייך ביה גופא מהיום. דמפקיר הכל רק דמשייר לעצמו מקום צמיחת פירות עד ל' יום. כמו במוכר לחבירו כה"ג ומצאתי שתמה כן המ"ל (פ"ח ה"ב מהל' עבדים איך ניקו אנן ונדמה. במה דנראה מפורש בדעת הרשב"א דאין לדמותן. דהרי בתשו' (סי' תקס"ג) הביא דברי הירושלמי דהיכא דא"א לפרש גופא מהיום הוי ספק חזרה ואוקי ממונא בחזקתו. ולמד מיניה דכמו כן בהקדש מעכשיו ולאחר ל'. ומכל מקום בעיקר היסוד דבהקדש לא שייך גופא מהיום לא למד משם רק מסברא דינקי מהקדש. ומביא ראיה מסוגיא דב"ב. ושנוי כן בדבריו בתשו' (ח"נ סי' קכ"ב) ומשולש בדבריו בחידושיו לנדרים. משמע להדיא דהיכא דלא שייך חששא דינקי מהקדש שפיר דיינינן גופא מהיום. וכ"כ להדיא בשיטה מקובצת שם (דף נ"ב ע"ב) וז"ל דאיברא ודאי דשני הקדש עניים מהקדש בד"ה, דשפיר מצינו למימר בהקדש עניים גופא מהיום עכ"ל ומה שתמה א"ד הגאון ני' בדברי הרמב"ם (פ"א מהל' כלי מקדש) לענ"ד אדרבא מכח זה הכלל דפסק דהיכא דאמרו אמרו דבר אחד' הוי שוטה, מכח זה מוכח דהלכה דמדת יבש נתקדשה, ואף דהוי שיטה. מ"מ היכא דמוכח שאני. כמו בכל כללי ההלכות דלפעמים מוכח נגד הכלל, והיינו מדפרכינן בשמעתין לקמן, נימא נמי רע"ק ור"י אמרו דבר אחד, ובזה יקשה דלמא מש"ה לא אמר הכא דלא להוי כשיטה וההלכה באמת כרע"ק דמי' לא נתקדש ולא רצה לאוקמי רע"ק בשיטה, ואף די"ל דפרכת הש"ס דלימא תרווייהו ריה"ג ור"י אמרו ד"א ורע"ק ור"י אמרו ד"א כעין דמצינו פ"ק דחגיגה (דף ו') אמר אביי ב"ש ור"י ור"י כולהו ס"ל וכו', וב"ה וריה"ג ורע"ק כולהו ס"ל וכו' ובכה"ג לא יהי' מקום למידק ההלכתא לכאן ולכאן, מ"מ יקשה דשמא רצה ר"י להשמיענו דהלכה כרע"ק, ומש"ה מחשב ריה"ג לשיטה לאורויי דההלכתא כרע"ק, אע"כ דקים להו לחז"ל דבאמת ההלכה כריהי"ג, כנלענ"ד. בן אחותו דבוק באהבתו, מוכן לעבודתו.
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קמ״ד סימן כ״א
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
