בין כך ובין כך קשה לי לישנא דהרמ"א דכתב וכ"ש אם החזירו וכו' הא הרמב"ן נקט לה בדרך יותר חידוש שאף זה יועיל ואולי י"ל דהרמ"א כתב רק באמר הנני נותן וכו' וקנו ממני וכו' וע"ז כתב דכ"ש אם בזה החזירו ג"כ הקנין. אבל באמת היכא דאמר קנו ממני שאני נותן וכו' דצריכין לדון רק מכח יתורא דב' קנינים. בזה לא קבע הרמ"א להלכה כהרמב"ן. כי באמת איני מבין. דהרמב"ן כתב בתחילה ראיה מסוגיא דיש נוחלין. דכשאין העדים יודעין אין דנין הזכרת ב' קנינים אלא דרך פירוש ומיד סיים ועכ"ז אני סובר שיועיל ובמה נתיישב אח"כ הסוגיא דפ' י"נ ומ"ש כלל הך וכ"ש דאם החזירו. היינו כדי לכתוב עלה. אבל אם לא כתב רק קנו ממני שאני נותן. ובא לרמז במ"ש שלא כ' רק וכו'. היינו דבזה נכלל דגם לא החזירו בסוף השטר. דזהו ודאי לא מהני. אבל בהחזירו יש צידוד דמהני. והורה הרמ"א בזה דבהחזירו הוי ב' קנינים הוי ספיקא דדינא:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קמ״א סימן ט׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.