תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קמ״א סימן ז׳

ולענ"ד יש לדון בזה טובא דהנה צריכים לעמוד בכוונת יסוד הדין דהרשב"א, הובא בלשונו בב"י (סי' קצ"ה) שכתב לחלק דבקנין בתחילה שאמר קנו ממני שאני נותן לדור בבית לא מהני אבל קנין בסוף שאמר הנני נותן לו לדור וקנו ממני אמרינן דמגופו של קרקע קנו מידו וכו', ולולי שאני סובר שאין העדים יודעים דין זה, הייתי אומר דאפילו אם חזרו בסוף השטר לכתוב וקנינא על כל מה דכתוב ומפורש לעיל, דאף זה יועיל וכו'. שלא כתבו הקנין ב' פעמים רק ליפות כחו וכו' ולכאורה קשה כיון דמפשט פשיטא ליה להרמב"ן בתחילה דקנין בסופו מהני. מה זה צידד בסופו שאף זה יועיל. ובא עלם מכח ב' קנינים, הא פשיטא דיועיל מכח קנין דבסופו. ומצאתי דהקשה כן בתשו' שי למורא (סי' כ"ט) וכ' לתרץ בזה"ל ומסתברא דלא חשיב קנין באחרונה, אלא כשבא תיכף ומיד אחר שאמר הריני נותן וכו', אבל וקנינן דכתיב בסוף לא חשיב קנין באחרונה. ומש"ה אצטריך לדון מכח ב' קנינים. ולהכי דייק לישנא דהרמב"ן במ"ש דאפילו אם חזרו בסוף השטר וכו' כנראה דזהו דהוי קנין באחרונה. דהיינו תיכף ומיד פשיטא ליה טפי דמהני מהיכא דכתב ב' קנינים משום דהיכא דהוי קנין באחרונה ודאי דקאי על מה שאמר שהוא נותן לדור. והו"ל כקנו מידו גופא של קרקע אבל כשהוא בסוף השטר אי לאו דאיכא קנין אחר בתחילת השטר לא מהני. דהוי כאומר קנו ממני שאני נותן. או וקנינא ממנו שהוא נותן. אלא דכשיש ב' קנינים אמרינן דלטפויי קאתי וליפות כחו ולקיים הענין עכ"ל, לפ"ז בנ"ד דליכא ב' קנינים. לא מהני הקנין שבסוף השטר: