תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קמ״א סימן י״ט

תמה אני כעת בנזיר (דף י"ב ע"א תוס' ד"ה מ"ט וכו') ומ"מ בהאי טעמא לחוד וכו' ומאי קמבעי' ליה. הא בידו לייבמה ולגרשה, א"ו כיון דהשתא וכו', תמוה לי. דעדיין יקשה דמ"מ אם נדון יבום לדבר שהוא בידו. א"כ בנותן לה גט קודם יבום שיחול אחר היבום מהני, דלא מקרי דבר שלב"ל. כיון דבידו לייבמה א"כ ממילא מקרי מצי עביד השתא כמו החלה כיון דיכול לקרות שם על עיסה שיחול על זה לכשילוש. ה"נ הא יכול לגרשה עכשיו שיחול לאחר היבום, והרי בפירוש מבואר בקידושין (דף ס"ג ע"א) דבכותב שטר שחרור לכשאקחנה ממך אין לי עסק בך מהני לר"מ. א"כ ה"נ לדידן בגירושין דשומרת יבם לכשאייבמיך ומצי למיעבד שליח. ובתוס' יבמות (דף נ"ב) כתב להדיא דלר"מ יכולים לומר כתוב גט לפלונית פנויה לכשאכניס אגרשנה א"כ ה"נ לדידן ביבמתו וצע"ג עוד תמוה לי. דמה יענו תוס' בההיא דכתבו ותנו גט לאשתי איך יכול לומר תנו לעשות שליח הולכה. הא עדיין לא נכתב ולא מצי עבד הגירושין אף דבידו לכתוב וליתן. הא ס"ל לתוס' דמ"מ לא מקרי מצי עבד כיון דמחוסר מעשה. ובחלה הטעם דיכול להביא עיסה אחרת ולקרות שם וזהו לא שייך בגט. וצע"ג: