גם אף בפירש בית לדמי שכירתו יש לדון ממה שכתב הרשב"א גיטין (דף מ"ב) באיבעיא דמוכר עבדו לקנס בשם הרמב"ן דהאיבעי' דאינו דומה לדקל לפירותיו דהתם הפירות יוצאין מגופו של דקל. והרשב"א כתב לחלק דהוי ב' מי יימר. ובתוס' שם נקטו דב' הסברות דנראה דספוקי מספקא להו איך הוא האיבעיא. ואפשר דבהא פליגי ב' תירוציהם בגיטין (דף ס"ו) שהבאנו לעיל. דלתירוצם בתרא דכאן גבי מוכר עבדו לא מהני גם חמרא לדמיו כיון דאינו יוצא מגופו ממש. ובאמת קשה לי מסוגיא דכתובות. יקדשו ידי לעושיהן, הא מעשה ידיה אינו יוצא מגופן דידים. ומצאתי בשיטה מקובצת כתובות שהקשה כן מסברא. דבאינו יוצא מגופו ראוי דלא מהני. ותירץ כיון דהמע"י בא מהנענוע ומלאכות הידים הוי כיוצא מגופו עיי"ש, וההוא דפירות שובך צ"ל כמ"ש התוי"ט דמיירי דלא באו לחזור. אם כן בדמי בית לכאורה להרמב"ן הוי בכל ספק האיבעיא בעבד לקנס:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קמ״א סימן י״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.