ולדעתי טוב שיערבו כל חצר וחצר בפת בלא ברכה וכן יערבו בבה"כ בלא ברכה בכדי שאם לפעמים ישכחו אנשי חצר לערב או שיעופש הפת, שיסמכו על הערוב שבבה"כ, ויהיה להם סמך גדול על דעת אבן העוזר (סי' רס"ה) דמהני בכה"ג ערוב שבבה"כ אף דליכא לחי וקורה מועיל שכל חצר וחצר יוכלו לטלטל ע"י ערוב שבבה"כ, ולמד זה מההיא דסי' שע"ב בכותל שהיה ב' חצרות ועשו אילן סולם להכותל דיכולים לערב יחד דהוי פתח בה"ש דלא גזרו משום שבות, עיי"ש, ה"נ יכולים להביא ערובם בה"ש דרך מבוי שהיא ככרמלית ע"כ:. אף דיש לומר להיפוך ולהביא ראיה מסוף פרק הדר דבמניח ערובו בבית אמצעי ואם בית החיצון לא ערבו דלא מהני כיון דמפסיק בית שלא עירבו וכבר דיבר מזה בת' חכם צבי ע"ש, מ"מ האבן העוזר בעצמו עמד בזה וחילק דשבות מחצר לחצר בלא עירוב חמיר וגזרו אף בה"ש עיין שם והוא דחוק:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק י״ד סימן ט׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.