ומ"ש מעכ"ת דהר"ר אברהם בתוס' (דף פ"א) כתב ג"כ כרש"י, אינו, דכתב רק לפרש דלס"ד דר"א ור"י פליגי בתרתי, בין בע"ת בין בע"ח כיון דר"א מיירי בתרווייהו ה"נ קאי עלה ר"י, ולמסקנא גם לר"א ע"ח רק בפת, ובכל מערבין היינו בכל מיני פת ופליגי ר"א ור"י בפרוסה, ובאמת גם מרש"י אין ראיה דידוע דדרכו של רש"י לפרש במתני' לפי ס"ד דהש"ס, וכמ"ש התוי"ט בפאה ובכמה דוכתא והרי בסוגיא (דף פ"א) לס"ד דהש"ס דר"א לאפוקי מדר"י אתי דבע"ח מערבין בכל מאכל, וכיון דאמרינן שם תנינא חדא זמנא בכל מערבין, א"כ המקשן ס' בפשיטות דמתני' זו דרפ"ג היינו בכל מערבין דע"ח בכלל ובכל מיני מאכל מערבין כמו מתני' דהתם, ואף לשנוייא דרבה שם הכי הוא, אלא דמתרץ דאי לאו מתני' דשם היה ס"ד דר"א ור"י לא פליגי ומתני' דרפ"ג רק בע"ת לזה אשמועינן התם דפליגי בע"ח, דר"א גם לע"ח לא צריך פת ואמרינן דגם מתני' דרפ"ג הכי הוא ואתי כר"א, וכדמשמע להדיא מלשון רש"י שם, והיינו הכל לס"ד, אבל למה דמסיק שם רבב"ח דבכל מערבין היינו בכל מיני פת, גם מתני' דרפ"ג הכי דבכל מערבין ע"ח בכל מיני פת ומשתתפים בכל דבר חוץ ממים ומלח, וא"כ רש"י נקט לה רק דרך פירוש ולס"ד דהש"ס:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק י״ד סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.