תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קל״ט סימן ג׳

לדידי אינו מובן, דהא לשון הרמב"ם שהוא מערים כדי לאבד, וכן הה"מ כתב לפיכך אמרו שלא תועיל להסיר הקנוניא, וכיון דאנו דנין דהוי כאלו אמר, אין כאן ערמה וקנוניא, והרי הכ"מ רפ"ט מהל' זכיי') כתב נראה שהטעם וכו' והנה מה שכתב הכ"מ בדרך הא' דטעמא דמתנה טמירתא שאינו נותן מדעתו רק להחניף וכו', הוא תמוה, דהא הרמב"ם לא סבירא ליה האי טעמא, וצריך לדחוק דסמך הכ"מ דממילא מובן דגם לטעמא דהרמב"ם דמערים לעשות קנוניא ליכא חשש כל כך במצוה מחמת מיתה ובפרט דאם הוא ימכור, הא בתרא קני, והחשש רק שמערים שימכרו בניו, ול"ח כ"כ במצוה מחמת מיתה, ונתן הכ"מ עוד טעם דמתוך טרדתו א"י להאריך ולומר כתבו בשוקא וכו', הרי אף דמ"מ אינו נכתב כמ"ש הרמב"ם, אע"פ שהיא כתובה סתם מכל מקום מהני, כיון דליכא ריעותא שמסתירה במכוון, אם כן מכל שכן היכא דדיינינן דהוי כאלו אמר: