תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קל״ד סימן ז׳

ולענ"ד אינו מוכרח, דהרי יפה הקשה הר"ש (פ"ז משנה ג' דתרומות) על התוספתא הנ"ל דבפ"ק דמציעא לא משמע כן, שיהיה חייב להעמיד לו מקח', דקאמר התם גזלן שמכר וחזר ולקחה מבעלים הראשונים דלאוקמי קמי לוקח בעי, ובירושה ממילא באמת ל"ק הלוקח ומשמע דמיירי בין בהכיר בה שאינה שלו בין לא הכיר, ושמא יש לחלק בין מטלטלי לקרקע, עיי"ש, וכיון דבאמת מכח הקושיא העצומה הזאת וביותר לשיטת הה"מ (פ"ט מגזילה) והר"ן והנ"י פ"ק דמציעא, דכתבו דההוא דינא דחזר ולקחה הוא רק בלא הכיר בה, וכ"כ הרמ"א להלכה (בסי' שע"ד) [ומדברי הר"ש הנ"ל משמע דס"ל דאף בהכיר בה מיירי, וחידוש שלא הובא דהר"ש חולק על הנך פוסקים הנ"ל בזה] א"כ בודאי ק' מסוגיא זו על התוספתא ואין קיום להעיטור לפסוק כהתוספתא רק דחילוקו דהר' לחלק בין מטלעלין למקרקע, א"כ הרי"ף והרמב"ם והרא"ש גבי דקלא דמכר ליתן לו דקלים מחוברים והוי כקרקע, מש"ה א"ח לקנות לו דקלים ואין ראיה דחולקים על העיטור במטלטלין, עכ"פ יודע הלוקח שאינו ברשותו דהמוכר לכ"ע הוא בכלל דשלב"ל דלא קנה: