מלתא דא צריך עיונא רבא, הבעל עיטור כתב דלא חשיב דבר שלא בא לעולם, אלא כגון פירות דקל וכיוצא בהם ששניהם יודעים ומתנים בדשלב"ל, אבל אם המוכר מתנה בדבר שבא לעולם. כגון שהמוכר מתנה ליתן לו דבר פלוני, והוא בעולם אלא דאינו ברשותו חייב לקיים לו תנאו, דע"מ כן נתן הלוקח מעותיו הביאו הטור חוה"מ (סי' ר"ט ס"ו) וסיים ואין דעת א"א הרא"ש ז"ל כן, עכ"ל, נראה דאין כוונת העיטור דאינו ברשותו אינו בכלל דבר שלב"ל כיון דהחפץ בעולם, דהא במה שאירש מאבא מכור לך, וכן בשדה זו לכשאקחנה קנויי' לך, דקיי"ל דלא קני, וכן בשעבד לו דאקני אמרינן משום דשעבוד אלים, הא בלאו הכי לא מהני דהוי דשלב"ל, גם למה האריך העיטור דבר שלב"ל שניהם יודעים, וכן אח"כ בדבר שבא לעולם תולה הדבר במוכר לחול דהתנה ליתן לו:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קל״ד סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.