תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קל״ג סימן ד׳

ונראה ראיה ברורה לדברי דלא כהח"מ מדברי בעה"ת (שער ו' סי' ג') שכתב וז"ל עתה יש לנו לברר עסק המטלטלין והמעות שאין לה בהם כ"א אחריות לכתובתה מה דין המלוה עמה בהן, והא ודאי פשיטא לן, דאם קדם בע"ח ותפסן דזכה בהם, דהא קיי"ל במטלטלין בע"ח מאוחר שקדם וגבה מה שגבה גבה ולית להו דין קדימה היכא דלא אקני לה מטלטלי אג"ק, וכיון דכן נהי דמשעבדי לה מתקנתא דשמעון בן שטח ומפני שהיו כתובין לה בכתובתה, אין בהם דין קדימה, וכיון שתפסן זכה בהן לעולם, אף לכשתתאלמן או תתגרש, ולכאורה תמוה למה לו לזכות להמלוה מדין קדם וגבה הא בלא"ה אם באים לפנינו לגבות, הדין דבדבר שאין בו קדימה נותנים לבע"ח, [ועי' בגד"ת שם דהקשה, הא בלא"ה אף בלא קדם וגבה מחלים לבע"ח, כיון דלא ניתן כתובה לגבות מחיים, ותירץ דבא לומר אף שיהיה בע"ח לעולם אף כשתתאלמן בזה צריכים לטעמא דקדם וגבה עיי"ש, אך עדיין קשה קושייתינו, דהא גם בנתאלמנה ובאים לגבות כא' נותנים לבע"ח] אע"כ מוכח דלא כדעת הח"מ, והדין דבכתב לה בפירוש מטלטלי ומקרקע כיון דמשתעבד לה מדינא ולב"ח רק מתקנה היא עדיפא, א"כ י"ל דמזה מיירי בעה"ת וכדדייקא בלישנא, מפני שהם כתובים בכתובתה, מש"ה הוצרך לזכות להבע"ח מדין קדם וגבה כיון דלא נכתב לה מטלטלים אג"ק ודוק: