תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קל״ג סימן ט״ז

והנה כבוד חביבי הגאון רבי מאיר נ"י בעהמ"ח ספר בית מאיר השיב לי, אף דהש"כ הכריע כהרמב"ם דהוי חצירו דהמשכיר מ"מ אחרי דהש"כ מסכים ג"כ להסמ"ע דפסקי הש"ע סותרי' אהדדי, א"כ מה"ת לא נפסוק כהטור והרא"ש דמסכימי' עם הראב"ד דבתראי אינון ואי משום דהש"כ מביא דברי תוס' פ"ק דמציעא לסיועת הר"י והסמ"ג וכן הנ"י פ' השואל, אין אלו אלא דברי תימה, כי קושיית תוס' גיטין אינו אלא בזה"ל שאינה משתמרת מן השוכר, ובב"מ הלשון והשתא הלא השוכר משתמש בחצר, וכוונתם אחד, מפני שהשוכר הבית משתמש בכניסה ויציאה דרך חצר, אין החפצים משתמרים מן השוכר כמו בבית של ר"ג שהיה ג"כ מכחם אינו משתמר לגבי זקנים, להיות הם ג"כ משתמשים בבית מכח תבואתם, ה"נ החצר אינו נחשב משתמר להמשכיר בפני השוכר הבית שמשתמש ג"כ בחצר בכניסה ויציאה, אבל שיהא דעת תוס' שהחצר מושכר להשוכר אינו נראה, כנראה משתיקתם לפירש"י בהשואל, וכנראה גם מדבריהם שם ד"ה תרתי, ובזה פשוט נמי דאין שום משמעות מהנ"י ואדרבא להדיא מעתיק פירש"י על הקושיא תרתי בתמי', ובפרט קושית הלח"מ על הרמב"ם עצומה מאד, ותירוצו דחוק, בפרט מה דמוכרח לאוקמי אליבא דר"א הברייתא בתורא דשוכר, וא"כ הרי"ף שסותם על האוקימתא בתורי דעלמא, ודאי מודה דס"ל כפירש"י, וא"כ הרי לפנינו רש"י והרי"ף ותוס' והראב"ד והרא"ש והנ"י והטור העומדים בחדא שיטתא, מהיכא תיתי לא נפסוק כוותייהו, עד כאן דבריו, וכן כתב המהר"ם שי"ף בקיצור בכוונת התוס':