אני נבוך כעת במה דקיי"ל (סי' רמ"ח) דנחלה אין לו הפסק, ומסתפקנא באומר נכסי לבן אחי ואחריו לפלוני, ובאותו שעה הי' אחיו חי ואח"כ מת אחיו קודם שמת המקבל בן אחיו, וכמו כן באומר נכסי לפלוני ואחריו לבן אח ואחריו לפלוני ומת אחיו קודם שמת המקבל הראשון וכשבאו הנכסים אח"כ ליד ב"א ראוי לירש בנכסים אלו כיון דאז מת אביו אח הנותן, אם גם בזה אמרינן דנחלה אין לו הפסק, דאף דהריב"ש כתב בשו"ת (סי' קס"ז) דבאמר נכסי לפלוני ואחריו לבני דא"י להפסיקו ממנו, י"ל דוקא היכא דבשעת מתנתו הי' ראוי לירש, בזה אמרינן דזוכה משום ירושה, אבל כל דבשעת נתינה לא הי' ראוי ליורשו, וכבר חל עליו שם המתנה לענין אם יהי' אחיו חי דמ"מ יקח הוא הנכסים מדין מתנה, בזה י"ל דיש לו הפסק, או דנימא דכל שעתה בשעה שהנכסים בידו הי' ראוי לזכות בהם משום ירושה ואין לו הפסק:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קל״ב סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.