ואף להתפלל בעשרה י"ל דלא עדיף ממצוה אחרת והרי המהרי"ל נסתפק אם מערבים לילך להתפלל בעשרה (הביאו המג"א סי' תט"ו) הרי דאפשר גרע ממצוה לילך לבית האבל ולבית משתה נשואין, ואף דהכריע שם המג"א להתיר מההיא דסי' צ' והיינו מדחזינן דמחייבין אותו לילך ד' מילין להתפלל בי', א"כ חזינן דהיא מצוה רבה, י"ל דזהו רק דמקרי מערבין לדבר מצוה אבל לדחות איסור דרבנן י"ל דלא דחיא, ואף דמלשון המג"א שם ולפמ"ש סי' צ' וכו' משמע דרומז על דברי עצמו בסימן צ' דהביא שם ההיא דגיטין דר"א שחרר לעבדו א"כ חזינן דאפי' דאוריי' דחינן כ"ש שבות דרבנן, מ"מ נ"ל דאין ראיה, דגבי שחרור שאני דזיכוי רבים עדיף, ועי' הרא"ש במ"ק (סי' ג') דכתב לתרץ דברי בה"ג שכתב אם שכב לו שכיבא ביו"ט אחרון דנוהג אבילות דלא אתי עשה דרבים דרבנן ודחי לעשה דאורייתא, אף דבשחרור דחינן דאורייתא משום מצוה דרבים דרבנן לשמוע קדיש וקדושה דיש חולק דזכוי דרבים עדיף:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק י״ג סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
