ואף דיש לומר דגם אם אין בידו מקרי אפשר לבטל ע"י הסכמת אחרים. ושאני באונס שגירש אף דאפשר בהסכמתה, מ"מ האיסור מתחילה רק שלא לשלחה בלי רצונה. וזהו א"א לבטל וכן בנ"ד דהשבועה הי' שלא להערים. דהיינו ליתן מתנה בלי דעת ורצון חתנו, וזה א"א לבטל משא"כ בנשבע עד"ר שלא לגרש דאף אם מסכים שיגרש מ"מ בזה לא פקע השבועה. דלא הי' השבועה שלא יגרש בלי הסכמתם. אלא דע"י הסכמתם מהני התרה בזה מקרי אפשר לבטל היינו לגרש ע"י התרה בהסכמתם. וכן בההיא דהרא"ש דבתחילה תקנו סתם שלא לכתוב כ"א סופר העיר, ולא תלי הדבר שלא יכתוב כ"א בהסכמה, בזה מקרי אפשר לבטל דהיינו לעשות מה שהיה אסור מקודם, אך מ"מ דוחק גדול להכניס בכוונת תוס':
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קכ״ט סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.